Murex Tekhelet: הצעה למקור חלופי של כחול מקראי

במשך מאות שנים, טבעו המדויק של

אבל מהו

תעלומת צבע יצורי הים

טקסטים יהודיים עתיקים, כולל התלמוד (מנחות מב ע"ב), מספרים לנו

רק במאה ה-20 נעשו מאמצים רציניים לגלות מחדש את התהליך. הרמז העיקרי נמצא בשיטות הצביעה העתיקות של הפיניקים, שהיו מפורסמים בשימוש בחלזונות ים, ובמיוחד

צביעה עתיקה בחוף ישראל: איזו רכיכה עומדת מאחורי הכחול והארגמן המקראיים

כאשר אנו מביטים לאורך חופי ישראל הקדומה, ממפרצוניה הסלעיים של עכו בצפון ועד חולות אשקלון בדרום, אנו מוצאים עדויות משכנעות לתעשייה משגשגת זו, שבעבר מושרשת בצבע מלכותי עמוק.

הרכיכות הקספלקס טרונקולוס

מרכזי צבע חוף: מרכזים תעשייתיים של צבע עתיק

אחד ממרכזי ייצור הצבע החשובים ביותר לאורך חופי ישראל הוא תל שקמונה, הסמוך לחיפה של ימינו. חפירות שנערכו שם חשפו קונכיות מורקס מרוסקות בכמויות עצומות, יחד עם בריכות צבע, תעלות ניקוז ואגני אבן ששימשו בתהליך הצביעה. ניתוח כימי אישר את נוכחותו של 6,6'-דיברומואינדיגו, המולקולה המעניקה לסגול הצורי את גוונו.

אתר מפתח נוסף הוא תל דור, עיר נמל גדולה דרומה יותר. גם כאן מצאו ארכיאולוגים בתי מלאכה ותלי צדפים, עדות לתעשיית צבע מקומית שפעלה בקנה מידה גדול.

ממצאים דומים תועדו באכזיב ובעכו, שתיהן קשורות לסחר ימי ולייצור צבעים פיניקיים. הדפוסים ברורים: זו לא הייתה תעשייה ביתית. היא הייתה מאורגנת, מייגעת ומוטמעת הן בכלכלה והן בתרבות.

אפילו אשקלון, הידועה יותר בשרידים מתקופות מאוחרות יותר, חשפה עקבות של עיבוד רכיכות ועדויות לפעילות מסחרית פיניקית, דבר המצביע על תפקידה האפשרי ברשת סחר הצבעים. ובתל קיסן, למרות היותה בפנים הארץ, גילו ארכיאולוגים טקסטיל צבוע מיובא ושרידי צדפים ימיים, דבר המצביע על כך שבדים צבועים וחומרי גלם נסחרו באופן נרחב מעבר לאזורי החוף המיידיים.

מה יש בשם?

מקור השם

• הקספלקס

• Trunculus

אז,

הפרדוקס: חילזון אחד, שני צבעים

השאלה שהטרידה אותנו הייתה: כיצד ייתכן

התשובה הגיעה בשנות ה-80 וה-90, באמצעות מחקרו של הכימאי הישראלי פרופ' צבי צ. קורן, וניסויים קודמים של אוטו אלסנר. הם גילו כי חומר הצבע המבשר בצמח

התגלית המרכזית של קורן משנת 1993 הראתה שאם אמבט הצבע המצומצם (בצורת לוקו) נחשף לאור שמש במהלך תהליך הצביעה, הברום יתפרק, ומה שנותר היה תרכובת אינדיגו יציבה, בעלת מבנה זהה לזה שנמצא באדמה (

במילים אחרות:

• סגול

• כחול

  
  

רגישות ביוכימית זו מסבירה כיצד אותה רכיכה יכולה לייצר שני גוונים ברורים של

תחיית התכלת העכשווית

כיום, מספר ארגונים (ובראשם "פתיל תכלת" בישראל) מייצרים

עם זאת, זה מעלה שאלה קריטית:

עלות הצבע: זמן, עבודה ואלפי רכיכות

ייצור אפילו כמות קטנה של צבע

הערכות היסטוריות מצביעות על כך שנדרשו כ-12,000 רכיכות כדי לייצר רק 1.4 גרם של צבע טהור, בקושי מספיק כדי לצבוע את גימור של בגד בודד. פליניוס הזקן, שכתב במאה ה-1 לספירה (

כל רכיכה מניבה רק טיפה אחת של הפרשה רירית יקרה, אותה יש להפיק מהבלוטה ההיפוברנציאלית, איבר פנימי הקבור עמוק בתוך הקונכייה. צובעים קדומים היו זקוקים לימים או אפילו שבועות כדי לאסוף ולעבד אלפי חלזונות, ולאחר מכן תהליך תסיסה מורכב כדי להמיר את החומרים המקדימים למולקולות צבע יציבות.

הכנת אמבט הצבע דרשה עובדים מיומנים לשלוט בטמפרטורה, רמת החומציות (pH) ובתסיסה. האם צובעים (שידועים לנו מבחינה היסטורית כחסכניים ונבונים עם חומרים) יעברו את כל זה ויוותרו על הסגול הצורי היקר שניתן היה לייצר, לטובת כחול שניתן ליצור בקלות עם צבע צמחי?

הצעה: תכלת כאמבט מותש

אני מציע השערה סבירה יותר מבחינה כלכלית, המבוססת על היגיון צביעה מעשי וחסכנות היסטורית: במקום לפרק במכוון חבית

אני מציין שתי הערות מרכזיות:

1. דלדול צבע

   
   

2. אפקט שכבות

   
   

תיאוריה זו מתיישבת גם עם קטע בתוספתא (מנחות ט', ו'), אשר מעמיד

Here you see the sequence: Three samples from one dye bath: the top part is argaman, the second bath is a more hyacinth blue, and the bottom third bath is sky blue without a hint of purple

מעינו המעשית של צבען

1.

2. בכל הנוגע ללוגיסטיקה של צביעה, כל אומן שתחזק מיכל כחול יודע עד כמה חיוני להגן על הסביבה האנאירובית הנדרשת לחיזור. מיכלי אינדיגו, במיוחד אלו שהוכנו באמצעות תסיסה, חייבים להיות מכוסים וללא הפרעה בין מפגשי צביעה כדי למנוע חמצון ולשמר את האיזון העדין המאפשר צביעה מוצלחת. הרעיון של חשיפה מכוונת של מיכל, במיוחד כזה יקר כמו

מסקנה וראיות חזותיות

אם נקבל את העובדה

כדי להמחיש זאת, כללתי דוגמיות צמר שנצבעו באמבטיה הראשונה, השנייה והשלישית

בעולם שבו גם סמליות וגם קיימות היו חשובות,

ביבליוגרפיה מוצעת

• קורן, ז.צ. (1993). "מפעל הצביעה הראשון שזוהה כמתואר בתנ"ך."

• אלסנר, א. ופרידלנדר, מ. (1984). "הצבעים הסגולים והכחולים של הים התיכון הקדום".

• סטילמן, ידידה.

• תלמוד בבלי, מנחות מ"ב ע"ב

• תוספתא מנחות ט', ו'

• פליניוס הזקן,

• ברוך ברנדל ומיכל ארצי (2006).

• סוקניק, אלעזר ל.